לפעמים אני משתמש בפייסבוק כדי להוכיח לעולם שרבי נחמן הוא בית חרושת להשראה. הנה, תראו למשל מה הוא כותב על דמעות. "ההשגחה והראות נמשכות לתוכן", ויורדות מהן לעולם. כלומר, שכשבוכים - ממלאים את העולם בעיניים, בראייה, בהשגחה. 


וזה כל כך יפה בעיני. כל כך יפה. וזה מזכיר לי את השיר של נתן זך, שרוצה תמיד עיניים, וזו גם דרך מופלאה לנסח 'פרופורציות', דווקא מתוך הצער, מתוך הבכי - עוד עיניים שלי בעולם, עוד זוויות ראייה.


עברו שלושה ימים מאז שלמדתי את הטקסט הצלול הזה, ואני לא מפסיק לחשוב עליו, ועל הבכי שיש בעולם הזה. איזה יופי. איזה יופי. כל כך קשה לכתוב דמעות. רבי נחמן הצליח.

רבי נחמן